בימים האחרונים לא קל בהיבט הזה.
אין ספק שהתקופה האחרונה בטח לא קלה לרובנו המכריע. לכל אחד יש את התיק שלו.
מה ששמתי לב אצלי בימים האחרונים, בייחוד בימים של החג של ראש השנה וממשיך קצת לימים האחרונים. זה העניין של הלבד. כמה שחשבתי שאני אוהב להיות לבד (ואני באמת אוהב) עם כל הסגר בימים האחרונים אני מקבל מצבים שאפילו בשבילי זה טיפה יותר מדי. אז נכון יש את הילדים שאני איתם, ואני במהלך השבוע מלא באינטראקציות בזום, ובטלפון עם אנשים וגם עם חברים יותר קרובים. אך עדיין משהו בסטטוס הזה של החג מוזר לי מאוד ומכניס אותי למחשבות.
וחלק מהמחשבות זה דווקא על מערכות יחסים עם אנשים, ופה אני חוזר לכותרת. בימים האחרונים החלטתי שבשנה הקרובה אחת ממההשקעות המרכזיות שלי זה השקעה במערכות יחסים עם אנשים בהקשר הבינאישי. עכשיו בואו אני מכיר את עצמי, ואני לא מצפה מעצמי עכשיו להתחיל לייצר מלא מערכות יחסים ופתאום להיות חיה סופר חברתית. אבל כן להיות יותר בקשר עם אנשים שאני אוהב, כן לתת קצת יותר זמן למפגש חברתי (בדרך שנכונה לי).
חייב לציין שזה הפתיע אותי, כי כל הזמן חשבתי כמה אני טוב עם הלבד. אבל שבאמת נתנו לי הזדמנות להיות לבד, ובימים האחרונים ממש לבד פתאום אני מגלה שאולי הזנתי את הסרט שלי בחוסר אמת.
אז לחיי יותר מערכות יחסים עמוקות וטובות עם אנשים טובים.
נ.ב
מעניין אם זה דפוס של אנשים שנפרדים ממערכות יחסים רציניות?
נסיון שחדש לי.
נ.ב.ב
הפולני שבי מרגיש צורך לתת פרופורציה.
זה לא שאני ברחמים ושקוע בכאב. אני באחת התקופות הטובות שלי מבחינה הגשמתית, ומקצועית. אבל כן! ניתן גם להיות עצוב (אולי אפילו כדאי)
ושמתי לי את העניין במודעות, על מנת להתחיל לעשות פעולות בעניין.
