בעיסוקיי היום יומיים יש לי 2 כובעים מרכזיים.
לאחרונה הוספתי כובע נוסף שחובש אותו בתדירות נמוכה. עוד לא יצאתי איתו לאור במאה אחוז, מטפטף לאט לאט ובונה אותו.
הערב בשעה 21:00 היתה לי פגישה טלפונית עם מישהי שאני עוזר לה לצאת לפועל.
היא גננת כבר למעלה מ-19 שנה ויש לה שתי מטרות מרכזיות שהיא רוצה לצאת איתן.
1. להפיץ גישה חינוכית שפיתחה במשך השנים.
2. לבנות חוג לילדים שמקנה להם ערכים, ומיומנויות דרך משחק (סופר מגניב)
הרעיונות היו לה בראש כמה חודשים ללא יכולת להוציא אותם לפועל.
״אתה לא מבין״ היא פתחה את השיחה.
״נרשמו שמונה ילדים ביום וחצי״ מהרגע שפרסמתי ישר נרשמו ויש עוד 3 שמחכה לתשובה. שתבינו היא שמה לה יעד של 10 ילדים, ויש מצב שהיא שעוד רגע היא פותחת רשימת המתנה. אם יהיו ביטולים של הרגע האחרון.
בנוסף התחלנו לעשות עוד פעולות לבניית המיתוג האישי שלה כגננת שזה ישרת אותה בעתיד להפיץ את הגישה שלה ובכלל כל דבר שתבחר בו, יהיה לה מינוף גדול על גננות אחרות ובכך תגדיל את אפשרות הבחירה שלה. (הכוח עובד לידיים שלה)
מדי פעם אתן יותר לעומק את רמת הפעולות שאנחנו עושים.
מה שחשוב לי להדגיש זו רמת הביצוע שלה.
כל משימה שאנחנו בוחרים לעשות, ואני מדגיש כל משימה! היא מסמנת עליה ׳וי׳
אני לא מכיר הרבה אנשים עם רצינות כזאת.
קובעים שיחה ב-21:00. הטלפון מצלצל ב-21:00.
לפוסט הזה כמה מטרות:
– לזרוע עוד זרע בשירות החדש שלי. (מרגיש שאני ממש מצליח לתת ערך ותוך כדי כל כך נהנה מזה)
– ובמילים פחות מכובסות, שאנשים עם רעיון בראש ועם רצון להוציא אותו לפועל (אבל בתקיעות מסויימת) יפנו אליי שנוציא אותו ביחד.
– לעוף על עצמי
– לתת דוגמא שלי שסלדתי משיווק עצמי ומכירה עצמית בעבר, איך אני לאט לאט עושה מעבר ואומר זאת בפנים. בדרך שלי. (לא מסבן אתכם – אומר לכם מה מציע)
– לתת השראה לעצמי ואולי לעוד מישהו לעשייה.
– אחת ההבנות הגדולות שלי מהשנים האחרונות שיש לנו את כל היכולות להגיע לאן שאנחנו רוצים אבל החלק המרכזי שאנחנו מפספסים זה ההתאמה למי שאנחנו.
ופה זה מה שאני מנסה לעשות (עדיף שתשאלו אחרים אם באמת מצליח) להתאים את דרך הפעולה לנקודת זמן העכשייות ברמת התודעה והמיומנות בשביל לעשות פעולה, אפילו קטנה ככל שתהייה להתקדמות לעבר הרעיון שלנו.