היום ממש פגשתי את השיפוטיות בלייב.
ראיתי איך אני שופט את הבנאדם, איך אני מבקר אותו, איך אני מביע עליו דעה בסוג של התנשאות. ממש שמתי לב לזה בלייב ואפילו ראיתי איך אני מצדיק את השיפוטיות שלי כלפי אותו בנאדם. נכון שזה היה בתוך הראש שלי אבל ממש הרגשתי זאת. ואני יכול להגיד שזה לא בסדר ולהגיד: אל תהייה שיפוטי וכל העניין הזה. ולהגיד לעצמי להיות בחמלה. אבל עוד פעם וזה ההמשך מהפוסט הקודם לפעמים זה פשוט מגיע ויש לנו טריגר פנימי שפשוט מביא אותנו לשיפוטיות.
אז אני שמח ממש ששמתי לב לכך,ובמקום לנסות להבין למה הייתי שיפוטי פשוט להרגיש את מה שזה גורם לי ברגע הזה.
לפעמים הלמה מביא אותנו לשכל, ודווקא המקום של להרגיש איפה זה פוגש אותי גם בגוף וגם בנשימה יכול להיות מעניין מאוד. ועוד הפעם מהפוסט הקודם גם אם זה לא משהו. אז נעים מאודאני אורי ויש בי עדיין שיפוטיות גם כלפי עצמי וגם כלפי אחרים. וגם אחרי 14 שנה של התפתחות. מה שכן חדש שבמקום לרצות לשנות זאת. אני פשוט רוצה להיות מודע לזה. והקטע הנחמד שדווקא הגישה הזאת מביאה בסוף להפחתה ושינוי.
נ.בייאללה חפרתי קצת הלילה אז זרמו
