ככה זה צריך להיות

צריך להיות נחמד ולהגיד שלום כשנפרדים
צריך להעיר כשאני רואה את המנהל מקטין את העובד
צריך להיות אדם טוב ולהתייחס בכבוד לזולת
צריך להגיד אמת ולספר על הטעות שעשיתי אתמול בעבודה
צריך לעשות את מה שאני אומר
צריך להיות סבלני ולעצור שנייה לפני שאני מגיב בצעקה לילדיי
צריך להיות עם חמלה כשאמא שלי מבקשת ממני עזרה בלהעביר תמונה בוואטספ.

יש לי הרבה פעמים בראש אידיאל שאומר: ״ככה זה צריך להיות!״

האידיאל הזה מוביל אותי להרגיש לפעמים לא בסדר.
אני רואה איך אני פתאום נהייה בנאדם שלא מצליח בדרישות שלי מעצמי של הצריך.
אני מגיב, אני מתעצבן, אני פועל מאוטומט ויורה אל מי שמולי, הרבה פעמים יורה גם על עצמי.
זה לא מפסיק כאן, קורה עוד משהו.
אני מתעצבן עוד פעם על עצמי על זה שהתעצבנתי, על זה שהגבתי, אני שופט את עצמי כי גם בזה אני צריך להיות בנאדם שלא מתעצבן, הרי אני בהתפתחות אישית אומר לעצמי.

אז ככה,
מנסה לעשות סדר לעצמי.
אני אורי,
אחד עם אוטומט על אידיאלים שככה צריך להיות. אך יחד עם זאת אחד מבין, אני לא מושלם!
מבין עד כמה לפעמים יש מורכבות בסיטואציות מסויימות, ומותר לי לראות את עצמי באור קצת שונה.
אולי במקום ככה זה צריך להיות!
לשנות: ״זה המצב כפי שהוא״
להכניס למודעות ולהגיד לעצמי: ״סבבה, ככה התנהגת/עשית עד עכשיו, מה ניתן לעשות מעכשיו יותר טוב?״