באחד הסרטונים של גארי ויי, מגיע אליו בחור חסון, לבוש בחליפה כחולה, שעון מרשים.
הוא מספר לו איך נולד למשפחה ענייה והיום יש לו חברה שמגלגלת 100 מליון דולר בשנה. המשיך ואמר: ״אני לא מצליח להוציא את הילד העני שבי, גם שהאני מצליח היום וטוב לי בחיים״
״אתה צריך להוציא את הרעל החוצה״ גארי ענה לו, תוך כדי שהוא שם לו יד על הכתף במבט מלא אמפטיה.
העניין הזה שאנחנו מפחדים מהכאבים והחולשות שלנו, אחד החיבורים החזקים שלי לכתיבה שאני מרגיש איך אני מצליח להוציא בעזרתה את הרעל, לשים את הדברים הכי מפחידים וכואבים החוצה, מרגיש איך זה בונה אותי ומאפשר לי להרגיש טוב יותר.
