תובנה משמעותית ביותר נחתה עליי, במפגש האחרון של עופר, כשדיבר על קבלת ביקורת ועל מתן ביקורת. ומתחבר גם מעולה למפגש של תקשורת אפקטיבית.
אנשים בהתפתחות לומדים להקשיב לסאבטקסט ולא לטקסט של האדם שמולם.
ברגע שאנחנו נצליח להיות במודעות לצאת מאוטומט שבדרך כלל אנחנו פועלים. נקשיב באמת לבנאדם שמולנו. גם אם הוא לא מוציא מילה והדיבור שלו ברגשות של: כעס, מרמור, תסכול, עצבים.
מהר מאוד ניתן לגלות ככה אמפטיה כי אנחנו מבינים שהוא לא הצליח להגיד לנו, אבל אנחנו הצלחנו להבין בדיוק. אנחנו בוחרים להגיב למה שהוא התכוון באמת, ויותר מזה, אנחנו מבינים שכנראה צריך לשאול אותו גם למה הוא התכוון, שלא נניח הנחות מראש.
