כל יום שעובר נכנסת לי עוד קצת הבנה של כמה אנרגיה בזבזתי ועדיין מבזבז בלנסות להיות מישהו אחר במקום להבין את המתנות שיש לי.
כבר כמה חודשים טובים אני מבין את העניין הזה אבל כל יום שעובר זה מתחדד אצלי לכיוון של הדברים הקטנים גם.
במקום לרצות להיות אסרטיבי יותר, ולדעת לתכנן יותר.
עדיף להבין את מה כבר שיש לנו ואיך, לעבוד עם מה שיש. כי מסתבר לכל אחד מאיתנו יש כוחות על שברגע שאנחנו מבינים איך להפעיל אותם אז נכנסת אלינו זרימה רבה.
לדוגמא: אני מבין על עצמי שאני טוב בלזקק דברים, אני מבין את זה גם בגלל שזה בא לי בקלות וגם בגלל פידבקים שאני מקבל.
עדיין לא מצאתי את הדרך המלאה לצאת עם זה לאור, אך בעזרת הכתיבה אני משתמש בזה לעצמי וגם דברים שאני נחשף אליהם בזיקוק הרעיון והורדתו לרמת התכל׳ס.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה