בשבועות האחרונים מרחפת מעליי עננה כבדה שגדולה בשבילי לחשיפה ברשת. אפילו פה בבלוג, שאני יודע שיש צפיות מועטות מאוד. ושמתי לב שאני חוסך מילים, כי לא מרגיש לי נכון לכתוב בפומבי, ויוצאים לי טקסטים קצת כללים.
בדיוק בשביל זה אני הולך לנצל את ההוורד ולכתוב טקסטים באמת לעצמי, לעבוד עם הכתיבה ככלי לעיבוד הרגשות.
די מוזר חייב להגיד, כי נדירות הפעמים הללו.
אז גם שלא בא לנו לחשוף, תמיד יש אפשרות לקחת צעד אחורה ולחזור למקום שמרגיש לנו נוח בו, העניין הוא למצוא את הדרך ביטוי שלנו, במקום שאנחנו נמצאים בו כרגע ובדרך שמתאימה לנו.
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק
תוצאה פחות ציפייה שווה סיפוקתוצאה פחות ציפייה שווה סיפוק את המשוואה הזאת קראתי בעמד 262 בספר הרגלים אטומים של ג׳יימס קליר. הלסת נפלה לי.ולמה? המשוואה