הייתי בהרצאה של נעם חורב הערב בחיפה. מעורר השתאות הדרך שלו. איך הוא גורם לחבורה של אנשים להמתין דקות ארוכות לחתימה על הספר החדש שלו. איך הוא מצליח להזיז לבבות של אנשים, להצחיק, להזיל דמעה.
הדרך שלו, חוסר ההתפשרות שלו. הוא מספר בהרצאה איך קיבל פרס כל כך גדול במעמד סופר חגיגי, ועדיין היה מספיק כנה עם עצמו להבין שזה לא מה שהוא רוצה מעצמו.
ובחר להיות עוד יותר מדוייק.
היו לו כל כך הרבה אפשרויות לבחור בדרך קלה יותר. אך שאתה מספיק אמיץ להקשיב ללב שלך, אתה לא מותיר לעצמך הרבה ברירה מלבד לרדוף ולא לעצור עד שתשיג את הדבר שלך.
נתן לי דלק, ורצון להמשיך את הדרך ולזרוע זרעים ובעיקר לעשות אין סוף פעולות קטנות.
