אני לא חושב שביבי נתניהו ראש ממשלה גרוע, אפילו די טוב.
אבל,
וזה אבל ענקי אני כן חושב שחייבים להחליף אותו.
עכשיו בואו נצלול פנימה ואחבר לכותרת.
אם אני מסתכל רק על התוצאות אני רואה:
שהחיים מתחילים לחזור לשגרה.
אני רואה מצב בטחוני לא רע בכלל.
אני רואה יחסים בינלאומיים לא רעים בכלל.
וכנראה עוד דברים, שגורמים לי להרגיש גאווה במדינה.
העניין הוא הדרך להשגת הדברים האלו. ובאמונה שלי הדרך ברוב המקרים הרבה יותר חשובה מהתוצאה.
ובאני מאמין שלי ניתן להגיע עדיין לתוצאות רק עם דרך שאפשר לישון איתה בלילה בלב שלם.
ופה בעצם הבעיה שלי עם ביבי ועם הנבחרת שהוא בנה.
הדרך שלו בעייתית.
הם שכחו שני דברים סופר משמעותיים בעיני:
מוסר.
בושה.
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שמאיימים בשידורים חיים בתקשורת (מפחד לחשוב על האיומים בין ארבעה קירות).
הנבחת של ביבי מורכבת מאנשים שעל דוכן הכנסת משתמשים בביטוי כמו מנייאק.
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שהערכים שלהם הם כח, כבוד, כסף.
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שהורשעו בבית משפט וישבו בכלא (גם אם זה לא מהמפלגה שלו)
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שהתנהלו ומתנהלות נגדם כתבי אישום.
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שצועקים על הורים שכולים.
הנבחרת של ביבי מורכבת מאנשים שהשיקולים הפוליטים חשובים יותר מטובת האזרחים.
הם איבדו את הבושה!
איפה הממלכתיות של מנהיגי ציבור?
איך זה לא ערך עליון, איך זה יכול להיות שאני כותב עכשיו שורות אלו ואני מרגיש סופר תמים שבפולטיקה בכלל ראוי שיהיה ממלכתיות.
איפה טוהר המילה? תרבות הדיבור? כבוד לזולת?
איפה הביחד?
איפה לקחת אחריות?
איך זה יכול להיות שמאשימים את כחול לבן, כשהם בחרו לשבת איתם (גם אם לא היתה לביבי ברירה – עדיין הוא בחר זאת) שבגללם המשבר בנגלה השנייה והשלישית לא התנהל כהלכה (ואני לא בעד כחול לבן).
איך יש כל כך הרבה זלזול בכל שאר הפוליטיקאים מלבד מלמנהיג הדגול?
כל הזמן מייצרים השוואות כמה אנחנו הכי טובים, ואיך כל השאר גרועים.
העניין שאני אוהב כל כך את המדינה.
ואני באמת ובתמים מאמין שממש טוב לחיות פה.
למרות הסירחון למעלה, סביבנו יש אנשים בלתי רגילים ובכל יום ניתן לראות אותם והם הרוב!
לא יעזור לפוליטקאים שום דבר, אנחנו לא מפולגים ולא בטיח.
כן, יש פה תקשורת שגורמת לנו לחשוב ככה.
ותזכרו גם אם יש כמה וכמה פעמים התפרעויות של מיעוט וזה מופיע כל יום בתקשורת זה לא אומר שזה הרוב.
ולכן גם אם התוצאות טובות במקרה מבחינתי זה לא מספיק חשובה לי הדרך לשם.
אני מאחל לעצמנו ובעיקר להם שם למעלה שהדרך שלהם תהפוך להיות מלאת מוסר.
שיזכרו מה זה אומר להיות שליח שליח ציבור, בסופו של דבר הם באו לשרת ולא לשלוט.
הלוואי וירגישו הרבה יותר בושה שם למעלה, על המילים והמעשים שלהם.
נ.ב
אני יודע שזה פוסט נאיבי ותמים.
אבל אסור לנו לאבד תקווה. ומי שמתחיל לאבד אותה שיכבה את ערוצי התקשורת ויתחיל לפקוח אוזניים ועיניים.
בצבא ניתן לראות זאת מעולה, איך מכל המגזרים ברגע אחד כולם מאוחדים.
איך בזמנים קשים הרוב מתאחד.
ומאחל לכולם להתחיל לחפש את הדברים הטובים סביבנו כי יש לא מעט בכלל.
