מסיים עכשיו מפגש בזום על חוזקות וערכים.
את המפגש ערכו גלית ודיקלה שמנהלות את הקבוצה Walk The Talk בפייסבוק (יצא רשמי)
הם ראיינו שם את לייזה פאנלים יש לה קטע סופר מדליק, והיא עושה עבודה בלתי רגילה במיתוג אישי לדעתי. הקטע שלה הוא שהיה עבדה 17 שנה כשכירה בעולמות הקריאייטיב. והחליטה באיזשהו שלב לעזוב ולעבור להיות עקרת בית. ויצרה לה דמות שנקראת לייזה פאנלים שבו מספרת את הדרך שלה, דרך הדבר שהיא הכי אוהבת לעשות – אוכל (אני מרגיש שההצגה שלי ענייה ביחס לדרך המדהימה שעשתה, אז שווה לעקוב אחריה).
תוך רגע במפגש על חוזקות וערכים התחברתי אליה, בעיקר בהקשר של האותנטיות והפרקטיות שלה. אבל דבר אחד עוד יותר שבה אותי, וזה לבשל עם מה שיש, היא לא עושה בדרך כלל מתכונים עם חומרי גלם מסובכים אלא עם דברים שיש לנו במזווה או במקרר בדרך כלל. וגם חשוב לה לשזה יראה אמיתי ולא מפונפן אם זה ברמת הצילומים והשפה שהיא מתקשרת זאת.
תוך כדי ההקשה היא עזרה לי לזקק משפט בהקשר של העשייה שלי.
׳לעשות עם מה שיש׳
זה בדיוק הדרך שבה אני מאמין, כל כך הרבה פעמים אנחנו רוצים להגיע לאיזה אידיאל ומתחילים לתכנן ובסוף לא עושים שום דבר כי אנחנו מרגישים את הפער ואז עולה לנו פחדים וכל השיט הזה.
במקום…
להתחיל עם מה שיש, בסוף התוכן ומי שאנחנו זה מה שינצח לא משנה סוג המצלמה, איכות הצילום, הדקדוק או ההקלטה שנעשה.
וברגע שמגיעים להבנה הזאת, מבינים גם שאלו החיים, כי בסוף אנחנו חיים בלי הפילטרים המקצועים והפנפון שהרבה פעמים.
חיים את הבלאגן, את הצעקות, את התסכול, את השכונה, את הפספוס.
ועוד דבר שהמפגש עזר לי לחבר עוד נקודה זה בהבנה עד כמה זה מדוייק לי ׳הוצאה לפועל׳ ועד כמה זה דבר שיכול לעזור לאנשים לצמצם את הפער בין כל הרעיונות והדברים המגניבים, לדבר החשוב באמת.
ע ש י י ה!