להיות במודעות או לא להיות במודעות.
יש את הימים שאומר לעצמי, מה אני צריך את כל ההתפתחות האישית הזאת? עדיף להיות חסר מודעות לזרום עם החיים. מה צריך את כל המחשבות, רגשות האלו??
יש את הימים האלו שאומר לעצמי, התפתחות אישית איזה כיף! לשים לב להתפתחות, לחוות את התסכול, כעס ולהרגיש אותו, לחוות שמחה לעשות ניתוחים וללמוד מהסיטואציה.
התשובה שלי היא שילוב. קודם כל יש את האוטומט שקובע מצב נתון ואין לי בחירה אם להיות במודעות או לא. העניין הוא כן להגדיל את המקום של המודעות ע״י תשומת לב לרגע הזה (מחשבות, רגשות, פעולות, תחושות) שאני במצב רוח בתדר גבוה. במודעות, היכולת להכניס בחירה לחיים גדולה יותר. כשיש בחירה אני יכול לבחור את התגובה. לדעתי בנקודה זאת נקבעת איכות החיים שלנו. אחדד, זה לא אומר להיות אדם תגובתי כפאסיבי, אני יכול להיות סופר אקטיבי וכשעולה לי מחשבה אני בוחר פעולה שיכולה לקדם אותי כמו אינטרקציה עם אנשים, בוחר לקום אחרי שאני נופל לקושי, פשוט בוחר.
אז לחיי חיזוק המודעות על מנת להכניס בחירה ולצמצם את התגובות האוטומטיות שלנו.
אז מה אצלכם, מעדיפים את המודעות או את החוסר מודעות?
נ.ב
יש עוד ערך עצום למודעות.
אנחנו יכולים להרגיש הרבה יותר חיים (גם עם זה אומר להרגיש כאב).
תחשבו אהבה בלי מודעות
סקס בלי מודעות
אוכל בלי מודעות
