מתכונן למזל

הבוקר חשבתי עם עצמי על העניין עם החשיפה של הדרך שלי, ואיך עדיין אני בכמות חשיפה קטנה למרות התמדה גדולה ביותר. ואז עלתה לי נקודה (אולי זה סיפור שמספר לעצמי להצדיק את המשך העשייה) אני מכין את עצמי למזל.
לפעמים יש בחיים מן נקודות מפנה כאלו שעל פניו הופכות להיות הצלחה בין לילה. בדרך כלל מפספסים שמאחורי ההצלחה בין לילה היו שנים של עבודה, אם זה פנימית או חיצונית שהיתה הרבה פעמים נסתרת מהעין. והכתיבה היומית שלי זו אותה הכנה.
חשוב לי להדגיש, הדרך באמת מעניינת אותי, העשייה שלי ביום יום שם אני רוצה להיות, זה לא שאני אומר שאני פועל רק בשביל היום של המזל.
ואם אני מוריד את זה לספציפיות אני כותב מדי יום, בעיקר בשביל ההרגשה שאני מקבל בזכות הכתיבה, גורם לי לתהליך של עיבוד, זיקוק. זה עוזר לי לשייף את הכתיבה ולהיות מדוייק יותר ונוגע (לפחות מקווה שזה עוזר) וזה נותן לי פה נוסף להגיד את מי שאני.
וביום שזה יגיע אז כבר לבניין שלי יש יסודות עמוקים שגם יתנו לי פרופורציה ובתקווה גם מינוף נוסף.