בתקופה האחרונה די הפסקתי לכתוב. אם לפני שנה הייתי כותב באדיקות כל יום פוסט לא משנה מה קורה לי במהלך היום, בחצי שנה האחרונה זה התחיל להיות לא נורא אם יום אחד לא נכתב פוסט. ככה, לאט לאט קרה מצב שפתאום משהו נכבה אצלי.
פתאום קשה לי לכתוב את מה שעובר עליי, פתאום אני מרגיש חוסר משמעות לכתוב את הדברים בפייסבוק ובבלוג, פתאום שמתי לב איך אני הופך לזהיר יותר עם הכתיבה.
מהדברים הללו גם ראיתי את הכותרת של השיפוטיות, איך אני מייחס חשיבות למה יגידו? איך אני מייחס חשיבות למה אני אגיד? והאם זה מספיק טוב?
הערב החלטתי שבא לי לנסות לחזור לכתיבה, בלי להציב לעצמי יותר מדי תנאים וציפיות של מה צריך לקרות, פשוט לנסות לחזור להרגיש קצת יותר דרך הכתיבה, לנסות להחזיר לעצמי קצת את הסנטר, ולאפשר לעצמי לחזור להיות פגיע גם שהשיפוטיות עולה.
כי באני מאמין שלי כשאני מרשה לעצמי להיות פגיע, אני מרשה לעצמי גם להרגיש הרבה יותר.
ולהרגיש זה בעצם המשחק שלי.
