״אי אפשר להגיד לצ׳יפס על האש נו״ כתב מתי כספי באחד מספרי האקורדים שלו.
אז למה אני מוצא את עצמי בלא מעט סיטואציות שבהם אני נהייה צ׳יפס ואומר נווו?
לדוגמא: להיות בכושר, או להגיע לרווחה כלכלית.
אגיד לכם למה לדעתי?
בגלל שיווק! (לפחות זו הסיבה שאני מצאתי)
אנחנו חיים עולם של נוווווו
גורמים לנו לחשוב שאנחנו צריכים את הדברים הרבה יותר מהר.
כאן ועכשיו!
5 דקות של עיכוב בווייז מוביל אותנו להיות פקעת עצבים.
׳וי כחול׳ ללא תשובה מכניס אותנו למוד של: ״הוא מסנן אותי כל הזמן״ ועברו 3 דקות!
כשהדף אינטרנט במחשב נתקע (זה באמת מעצבן) אני ישר לוקח את הטלפון לבדוק אם יש וואטספ חדש.
המשווקים גורמים לנו לחשוב שכל רגע אנחנו מפספסים את הרכבת.
בתור משווק אני אפילו מבין זאת,
ואפילו משתמש בזה לפעמים, כי באמת חשוב שזה יעבוד. כמו האמונה ש׳זמן מוזה לעצמך׳ יכול לשדרג לך את החיים – עכשיו.
כנראה שאם אכנס לפייסבוק אחרי 5 שעות העולם לא יקרוס. ואם הזמנתי ספר מאמזון וייקח לו חודש להגיע העולם לא יקרוס.
אחד הדברים שאני לומד לעבוד על עצמי, ובעיקר להזכיר לעצמי (בתור אחד שלפעמים הסבלנות נגמרת מהר) זה את הצ׳יפס של מתי כספי.
להבין שתהליכים משמעותיים לוקחים זמן.
ויש זמן הבשלה אחר לכל אחד: לתהליך, ולנו בתוך התהליך.
ואחד הדברים שהובילו אותי לתסכול רב במהלך השנים, שאמרתי לצ׳יפס נוווו כשהאש עוד לא דלקה אצלי .
אחד מהדברים שקיבלתי עליהם החלטה זה לשים גם הרבה יותר דגש על הסבלנות.
וגם לנסות לשווק אותה קודם כל לעצמי וגם לאחרים. לראות איך ניתן להכניס בה נחשקות?
כי רק זה בלבד יכול להוביל אותנו לחיים הרבה יותר שלווים.
והדברים המשמעותיים באמת לוקחים זמן.
לחיי סבלנות לתהליכים
נ.ב
הדרך. זאת מהפוסט מאתמול.
הדרך בעצם יכולה לעזור לנו במידת הסבלנות לתהליך.
לכן שווה לנו לבחור דרך שקשורה למי שאנחנו כי אז נהייה בה הרבה יותר סבלניים.
