חודשים רבים אני מנסה לפצח את אסטרטגיית התוכן של מוזה.
איך אני מצליח לייצר ערך לאנשים שלא נכנסים אל תוך ארבעת הקירות שלנו. עולים לי הרבה רעיונות אך שום דבר לא הצליח לייצר הנעה לפעולה.
לפני שבועיים זה הגיע אליי אחרי 00:00 בלילה. לעשות ראיון קצר – חיפשתי פרק הזמן שמצד אחד יעביר מספיק ערך ומסר מצד שני יהיה קצר מספיק שלאנשים תהייה סבלנות לצפות בו.
חשבתי על המס׳ 7. בנוסף אני מחפש כל הזמן את ההזדמנות להציג את ׳המוזאים׳ האנשים המופלאים שנכנסים אלינו למוזה.
להעביר את הערכים שיש לנו במוזה, להביא את הנפש ואת הרגש, הצחוק, המשמעות, האפשור שקוראים במוזה.
התייעצתי עם אוסי על השם והחלטנו לקרוא לזה ׳7 בום׳
הגעתם עד לכאן ועדיין לא הבנתם מה זה? אז ככה:
מזמין מוזאי לראיון בוידיאו, שבו יש שאלות על גבי פתקים מקופלים בתוך קערה.
יש 7 דקות שבהם כל פעם הוא שולף פתק ועונה על השאלות.
בנוסף הוא בוחר להקריא קטע שכתב, אם הוא מנגן על גיטרה, אז שיר שאוהב, ואם שר לבחור שיר שאהב.
השאלות אתם תיחשפו אליהם כבר בוידיאו שאתחיל לפרסם.
ככה נוצרת הזדמנות להכיר את מוזה דווקא דרך המוזאים שלנו, ובלי קשר להזכרת המקום ׳מוזה הבית של המוזיקה והיצירה׳ אלא ע״י ההון האנושי המשובח שיש לנו הזכות לארח אצלנו.
הבוקר צילמתי את הפרק הראשון עם ענת אשל גור.
יצא יותר מ-7 דקות, אבל יצא סופר מגניב ומרגיש לי סופר נכון ומדוייק כתוכן למוזה.
