היום הרגעים האלו הגיעו.
התחושות האלו, האם אני מספיק טוב? מתי זה כבר יגיע? הראייה בשחור לבן. הקורבנות.
אני כבר יודע מה הטריגרים שמביאים אותי למצבים האלו, שזה דבר מעולה מבחינתי. אך עדיין אלו לא רגעים של כיף יותר מדי (בלשון המעטה).
היום מה שעשיתי זה נשמתי את הרגעים האלו, הייתי אליהם במודעות, הסתכלתי אליהם כאל דמויות.
יש בי רצון עז כל כך להצליח כבר מבחינה כלכלית ולהוכיח לעצמי שהסרט שאני חי בו הוא גם מתגמל כלכלית. אך כנראה יש עוד איזושהי דרך שאני צריך לעשות.
צריך להישאר סבלני, ובעיקר לשים לב לשיעורים שאני מקבל בכל הרגעים האלו, כי כנראה יש להם סיבה טובה.
5 דברים שאני מוקיר עליהם תודה היום:
- שעזרתי לישראל ושוני – עשיתי מאמץ מרגיש טוב עם עצמי.
- שסיימתי את היום עם איתמר בטוב – למרות העצבים שלי, הצלחתי לאסוף את עצמי ולדבר איתו בשקט במיטה עם ליטופים. הרגשתי משמעותי ומסופק.
- שהתיאבון חזר – מבסוט מהמודעות, ושאני יוצא מחוסר התיאבון.
- הכנתי סלט, למרות העייפות – למרות העייפות בחרתי לאכול בריא.
- בסוף היום למרות ההרגשה הכבדה עדיין יש לי את הזכות לכתוב – מכניס לפרופוציה לאיפה שאני נמצא.